אתר הסנסקריט של יובל ורוית

[ מפת האתר ]

סנסקריט - שפה חיה ומדוברת:

רבים חושבים כי סנסקריט היא שפה "מתה" במובן שהיא איננה מדוברת אלא קיימת בכתבים בלבד. דבר זה כמובן תומך במיתוס נוסף האומר כי סנסקריט היא שפה מסובכת וקשה ללימוד - שהרי לא ניתן ללמוד אותה כמו שפה מודרנית כלשהי, אלא רק על ידי לימוד חוקי דקדוק והתעמקות בפיענוח טקסטים עתיקים. שני מיתוסים אלו הן דעות שגויות לחלוטין אשר יש להפריכן מהיסוד.

כמו כל שפה כמובן שגם סנסקריט יכולה להיות גם קשה ומסובכת. תלוי איך לומדים אותה ומאיזו זוית ראיה בוחנים אותה. בדיוק כפי שלכל שפה ישנן רמות שונות של מורכבות וקושי בהתאם לסוג הטקסט, לתקופה וכו', כך גם בסנסקריט. גם בעברית יש רמות שונות - יש שפה מדוברת יומיומית, שפה סיפרותית יותר, שפת התלמוד, שפת התנ"ך וכד'. אפשר לאמר: "אבל אני רוצה לאכול", אך ניתן גם לאמר "אך חפצה נפשי במזון", או "אפס כי ארצה לסעוד את ליבי". אין אנו חוטאים לשפת התנ"ך אם נשתמש בשפה יומיומית. כך גם בסנסקריט ואפילו יותר - סנסקריט מדוברת נאמנה לחוקי הסנסקריט עתיקה, הרבה יותר מאשר עברית המדוברת ברחוב נאמנה לכללי הדקדוק העברי.

צילום של איור וטקסט מתוך מגזין סיפורים בסנסקריט בשם צ'נדאמאמה'. מגזין זה מתפרסם בהודו ברוב השפות ההודיות העקריות ומזה יותר מ-20 שנים הוא מתפרסם גם בסנסקריט.

סנסקריט היא שפה חיה מאוד, אולי יותר חיונית מכל שפה אחרת. היא שפה שיטתית מאוד ופונטית באופן מוחלט ולכן קל ללמוד אותה. קיים הרבה מאוד חומר כתוב לא רק בכתבים עתיקים אלא גם בסנסקריט מודרנית. סנסקריט איננה רק שפה ארכאית עתיקה אלא גם שפה מדוברת יומיומית ככל שפה מודרנית אחרת. כשפה מדוברת היא עדיין לא מאוד נפוצה אך בהחלט קיימת ככזו, והיא עוברת תהליך משמעותי של התעוררות מחדש

כמה גליונות של מהדורת הסנסקריט של המגזין צ'נדאמאמה.

כבר שנים רבות קיים בהודו אירגון בשם "סנסקריטה-בהרטי". ארגון זה הוא האליעזר בן-יהודה של הסנסקריט. לארגון סניפים בכל רחבי הודו המופעלים על ידי מתנדבים המסורים להחייאת השפה. הם הוציאו לאור עשרות ספרים ללימוד סנסקריט והשתמשו בחוקי השפה ליצירת מונחים ומילים הנחוצים לשימוש בשפה בסביבה מודרנית. גישתם של אנשי סנסקריטה-בהרטי להוראת השפה היא גישה טבעית ופשוטה - סנסקריט מתוך סנסקריט. שומעים ומדברים ורק אח"כ קוראים וכותבים - כמו שילדים לומדים את שפת אימם.

מייסד ארגון סנסקריטה בהרטי -
מר צ'אמו קרישנה-שאסטרי

אחד מסוגי הפעילויות החשובים ביותר של ארגון סנסקריטה-בהרטי היא אירגון סדנאות סנסקריט קצרות לקהל הרחב (בד"כ עשרה ימים, שעתיים כל יום). בכל הודו נערכות סדנאות כאלה תחת השם: "סנסקריטה-שיבּירם" ("אוהל-סנסקריט" או "מחנה סנסקריט"). הסדנאות מתבססות על העובדה שבכל השפות ההודיות יש אחוז ניכר של מילים אשר מוצאן מסנסקריט. בעשרה ימים הם מצליחים להקנות מושג בסיסי בשפה מדוברת. אנשים רבים ניגשים כמה פעמים לסדנאות כאלה ולקורסים מתקדמים יותר. לעיתים נערכים שבועיים מרוכזים בתנאי מגורים וכד'. בנוסף לכך הם מקיימים קורסי מורים (בד"כ שלושה עד ארבעה חודשים) למתנדבים המתחייבים לעבוד זמן מה בהוראת סדנאות סנסקריט מדוברת אחרי הקורס.

סנסקריטה-בהרטי עורכים גם השתלמויות למורים לסנסקריט מבתי ספר ואוניברסיטאות מכל רחבי הודו, ומקדמים את השיטה הטבעית ללימוד השפה החיה. כתוצאה מפעילותם של אנשי ארגון זה, רבות מהאוניברסיטאות לסנסקריט בהודו (בהן מלמדים פרט לשפה, מקצועות מסורתיים כמו אסטרולוגיה ופילוסופיה) מתחילות לאמץ את הסנסקריט כשפה בה משתמשים במהלך השיעור - בניגוד להרגל העבר בו לימדו מקצועות סנסקריט מתוך שימוש באנגלית או בשפה ההודית המקומית באותו איזור.

ארגון הסנסקרטה בהרטי מוציא לאור מגזין בשם "סמבהאשנה-סנדשה" המתפרסם בהודו בשפת הסנסקריט. במגזין זה חדשות, מאמרים סיפורים, חידונים, וכד'.

ארגון סנסקריטה בהרטי מחייה את צורת הלימוד הטבעית לא רק באוניברסיטאות אלא גם בבתי הספר. סנסקריט אפשרית כשפה שניה לפי בחירה כמעט בכל בתי הספר בהודו, אך בשל שיטת הלימוד האקדמית והלא טבעית רוב התלמידים לא היו ממשיכים את לימודי הסנסקריט באופן מעמיק ולא היו משתמשים בשפה בחיי היום יום. הודות לפעילותם של אנשי סנסקריטה-בהרטי מציאות זו מתחילה להשתנות. בתי ספר רבים התחילו ללמד סנסקריט מתוך סנסקריט לפי השיטה הטבעית המלמדת את השפה החיה.

שני מגזינים יוצאים לאור כל חודש בסנסקריט. ברדיו ובטלויזיה ההודית משודרת תכנית חדשות יומית בסנסקריט, ואף לעיתים גם תוכניות אחרות. אנשי סנסקריטה-בהרטי טוענים כי לפי מפקד אוכלוסין ממשלתי שנערך לפני שנה, עשרות אלפי משפחות בהודו משתמשות כבר שנים בסנסקריט כשפה יומיומית בבית, וכתוצאה מכך ישנם כיום כ-40,000 ילדים הדוברים סנסקריט כשפת אם. זו חוויה מיוחדת במינה לראות מורה לסנסקריט בבית הספר ניגשת להתייעץ עם תלמידה בת 8 או 10 הדוברת סנסקריט כשפת אם.

ספר בסנסקריט שהוציא אירגון סנסקריטה בהרטי ובו קטעים נבחרים מספרו של אליעזר בן יהודה "שפת הנביאים".

בנוסף לכך, לפי סנסקריטה-בהרטי ישנם 5 כפרים ברחבי הודו אשר כל תושביהם עברו סדנאות סנסקריט רבות וכעת סנסקריט היא השפה המדוברת בכפר. זוהי עדיין טיפה בים, אך אין ספק שסנסקריט הולכת ומתעוררת כשפת יומיום. בתקופת שהותנו בהודו כמה פעמים, כאשר דיברנו סנסקריט ביננו (למטרת תירגול) - ברחוב, ברכבת, או באוטובוס - פנה אלינו מישהו בסנסקריט והתעניין כיצד אנו יודעים את השפה.

ישראלים המבקרים במרכזים של סנסקריטה-בהרטי בהודו עשויים לחוות נחת רוח רבה מההערכה הרבה שרוחשים אנשי הארגון למפעלו של אליעזר בן יהודה בהחייאת השפה העברית. רוב מנהיגי האירגון קראו ושיננו את ספרו של אליעזר בן יהודה "שפת הנביאים", והם שואבים ממנו השראה ורואים במפעלו דוגמא מעשית המוכיחה את האפשרות להחיות שפה עתיקה בתקופה המודרנית. כשהם פוגשים ישראלים הם נוטים לחייך בכבוד ולאמר: "כן, ישראל.... טוב מאוד.... אליעזר בן יהודה הוא הדוגמא שלנו שדבר כזה אפשרי...אנחנו עוברים כיום בדיוק את אותם שלבים וחווים את אותם קשיים שהוא עבר....אבל הודו גדולה, זה לוקח יותר זמן...."

© 2007 כל הזכויות שמורות ליובל ורוית אליאב-גינזבורג